המחלה המועברת ע"י קרצית הכלב (קרציה חומה, רפיצפילוס סנגבינאוס). בארץ נפוצים שלושה סוגי טפילים אשר עשויים לגרום למחלה: ארליכיה קניס, ארליכיה פלטיס ובבזיה קניס.
ארליכיה פוגע בעיקר בכדוריות הדם הלבנות ובייצור טסיות ובבזיה פוגע בעיקר בכדוריות דם אדומות. מבחינה קלינית כלב אשר סובל מקדחת הקרציות בשלב הראשוני והאקוטי לרוב יראה סימנים של דיכאון, חום גבוה, חולשה, חוסר תאבון ולעיתים דימום מהאף.
בבדיקות דם לרוב תתגלה אנמיה, ספירה לבנה נמוכה וכן חוסר טסיות מובהק. בבזיה האנמיה עשויה להיות יותר בולטת ואפילו לגרום לצהבת קשה.
לצערנו הטפיל אינו פוגע בכדוריות הדם בלבד, אלא גם בייצור ומדכא את מח העצם, עובדה זו בשלב הכרוני של המחלה עשויה לגרום לדיכוי מוחלט של פעילות מח העצם בדומה למחלת הלאוקימיה. מצב זה הינו מסוכן ביותר ולעיתים לא ניתן לריפוי. מאחר ודרך ההדבקה היחידה היא ע"י עקיצה של קרציה נשאית או במקרים נדירים מתן מנת דם נגועה.
הדרך הטובה ביותר להימנע מקדחת הקרציות היא ע"י טיפול עקבי וטוב נגד קרציות לאורך כל עונות השנה.
