Feline Immunodeficiency Virus - מחלת האיידס בחתולים - נגרמת ע"י הוירוס בדומה למחלת האיידס באנשים שנגרמת ע"י VIH, אך אל דאגה: וירוס החתולים אינו יכול לגרום למחלת האיידס באנשים.

למחלה בחתולים תקופת דגירה ארוכה מרגע ההדבקה עד הופעת הסימנים בממוצע כחמש שנים. בארצנו מחלת ה- VIF מאוד נפוצה בקרב חתולי הרחוב והולכת ומתפשטת בקצב מהיר.

ניתן לאבחן מחלה זו ע"י מבחן סרולוגי אצל הוטרינר. לרוב מבחן זה נעשה כאשר החתול מטופל למחלות שגרתיות כמו דלקות בדרכי הנשימה ואינו מגיב לטיפול או מגיב לטיפול רק לתקופה קצרה ומיד חוזרת המחלה ומראה סימנים קליניים, כדוגמת הפרשות מוגלתיות מהאף ופצעים כרוניים. דרך ההפצה של הוירוס בקרב חתולי הרחוב היא בעיקר ע"י פצעי נשיכה עמוקים ולכן אוכלוסיית החתולים הבוגרת נמצאת ברמת סיכון גבוהה יותר מגורים.
גם גורים עשויים להידבק מאמם, אך לרוב רק בתנאי שהיא נמצאת בשלבים ראשוניים של המחלה. כמו כן, הוירוס עשוי לעבור במגע מיני בין חתולים או על ידי מנת דם נגועה. מאחר והמחלה איננה מועברת ע"י מגע קרוב בין חתולים שאינם רבים ודרך צלחות האוכל, אין צורך להפריד בעלי חיים נגועים אלא אם אלו נוטים לריב עם חתולים אחרים.
אחרי תקופת דגירה ארוכה הוירוס גורם בסופו של דבר לדיכוי היכולת החיסונית של בעל החיים ולבסוף מוות מזיהומים משניים. ממוצע החיים מרגע האבחון הוא כ- 5 שנים.

המלצתנו נכון להיום:
בידקו אם חתולכם נגוע או לא! במידה ורכשתם חתול/ה חדש/ה כגור/ה, רצוי לבצע בדיקה ראשונה כבר בגיל חצי שנה עם הסירוס או העיקור.

במידה וחתולכם חי רק בבית ונמצא שלילי בבדיקה סרולוגית, אתם יכולים להסיר דאגה מלבכם: סיכוייו לחלות קלושים עד אפסיים. חתולים הנושאים או מעבירים את המחלה - אלו בד"כ חתולי רחוב שאינם מסורסים או מעוקרות.

חשוב מאוד לבצע עיקורים וסירוסים לחתולים וחתולות רחוב אותם אנו מאכילים בסביבות הבית, מהסיבות הבאות:
א. הדבר ימנע ריבוי חסר שליטה של חתולי רחוב .
ב. הפצת המחלה תרד בצורה משמעותית.