כלבלבת – אבחון, טיפול וחיסון

מהי כלבלבת?

אחת המחלות המסוכנות ביותר לגורי כלבים בחודשים הראושנים לחייהם היא מחלת הכלבלבת. גם מחלת הכלבלבת, למרות שמה, אינה ייחודית לכלבלבים או לכלבים בכלל, והיא יכולה לתקוף גם כלבים בוגרים וגם מיני יונקים אחרים, על אף שאינה מסוכנת לבני אדם. בדומה לכלבת, גם כלבלבת היא מחלה קטלנית שאין לה כיום תרופה, וכמעט כל כלב שנדבק בה סופו למות, או לסבול ייסורים קשים לכל חייו כגון שיתוק של חלקים בגוף או עוויתות לא רצוניות, כתוצאה מנזק בלתי הפיך שגורמת הכלבלבת למערכת העצבים.

כיצד נדבקים בכלבלבת?

מחלת הכלבלבת נגרמת מווירוס, שמועבר באמצעות מגע פיזי עם כלב נגוע אחר, או עם הפרשות של כלב נגוע. מרגע שהכלב מודבק בווירוס הכלבלבת עוברת תקופת דגירה של הנגיף בגוף הכלב של כשבועיים עד שמתחילים להופיע סימני המחלה, שכוללים:

  • חוסר תיאבון
  • עלייה דרסטית בחום הגוף
  • בעיות בעיכול המתבטאות בשלשול.
  • נוזלים המופרשים מהעיניים ומהאף.

מכיוון שגורם הזמן הוא גורם מכריע בטיפול בכלבלבת חשוב להגיע למרפאה וטרינרית מהר ככל האפשר מרגע שהבחנתם בתסמינים של מחלת הכלבלבת. חשוב עוד יותר לחסן את הכלב נגד המחלה, כבר בגיל צעיר – ניתן לחסן נגד כלבלבת מגיל 8 שבועות והלאה.

חיסון נגד כלבלבת

החיסון נגד כלבלבת מופק מדם של כלבים מחוסנים, שמכיל נוגדנים נגד וירוס הכלבלבת. עד לפיתוחו של החיסון נחשבה הכלבלבת לגורם התמותה הראשי של גורי כלבים בכל העולם, אך מאז שנות ה-60 של המאה ה-20 מדיניות החיסונים צמצמה משמעותית את תפוצת המחלה ואת תמותת הכלבים ממנה, ובעזרתה יכולים כיום כלבים גם להחלים מהמחלה. לכל גור כלבים יכול להיות חיסון טבעי למחלה עד גיל 8 שבועות, אם אימו של הגור הייתה מחוסנת. החל מגיל 8 שבועות חשוב להקפיד ולחסן את הגור נגד כלבלבת, מכיוון שרוב ההדבקות במחלה מתרחשות בגיל 3-6 חודשים של הכלב.

כיצד מטפלים בה?

למרות אחוזי התמותה הגבוהים של מחלת הכלבלבת, ישנם כלבים המחלימים מהמחלה, חלקית או לחלוטין, ולכן כל עוד יש סיכוי להחלמה אפשר לטפל בכלב החולה באמצעות אנטיביוטיקה, שאומנם אינה משמידה את נגיף הכלבלבת עצמו, אבל משמידה חיידקים שמתחילים להתרבות במערכות בגוף הכלב שנפגעו מהנגיף.

מכיוון שאין תרופה למחלת הכלבלבת מלבד החיסון, הטיפול היחיד שאפשר להעניק לכלבים שנדבקו במחלה נועד לסייע לכלב להתמודדות עם המחלה. מלבד הטיפול התרופתי חשוב להקפיד על מתן נוזלים רבים לכלב החולה, כדי שלא יתייבש כתוצאה מהשלשולים והפרשות הנוזלים האחרות. כמו כן חשוב מאוד לשמור על סביבה נקייה מהפרשות וזיהומים אחרים, כדי למנוע הדבקה של כלבים אחרים באזור. אם המחלה נמצאת בשלב מתקדם יותר, אפשר להקל על הכלב באמצעות ויטמינים או תרופות נגד עוויתות שנגרמות בעקבות הפגיעה במערכת העצבים.

בכל שאלה או בעיה נשמח לעמוד לרשותכם צרו קשר