עבור רובינו, תחום הטיפול הרגשי נוטה להתקשר בראש ובראשונה עם מבוגרים או בני נוער.
במשך שנים הנטייה של עולם הפסיכולוגיה הייתה שלא לערב טיפול מורכב או אבחון רגשי בשלבי ההתפתחות ההתחלתיים של הילד.
המודעות הגוברת בשנים האחרונות לבעיות רגשיות שמאפיינות בעיקר ילדים, תרמה להרחבת האסכולה הטיפולית והביאה עמה תחומים חדשים שלא היו מוכרים לחלקינו עד לא מזמן, כמו תחום הכלבנות הטיפולית בילדים.
בתור הורים, לא תמיד אנו מצליחים לזהות את החסמים הרגשיים ואת מקור הבעיות איתן מתמודדים ילדינו. זוהי מטלה מורכבת, שדורשת לא פעם התערבות חיצונית.
הטיפול באמצעות כלבים יכול לספק לילדים בסיס תומך להתמודדות האישית שלהם עם בעיות של דימוי וביטחון עצמי, חרדות, פחדים וגם הפרעות קוגניטיביות כמו קשב וריכוז.
כלבנות טיפולית – גשר לעולמו של הילד
עולם הכלבנות הוא מגוון, ומציע אפשרויות מגוונות לשילוב הכלבים בחיי הילד. זה יכול להיעשות במסגרת חיצונית בעזרת עבודה משותפת עם המדריך הטיפולי והכלב, השתתפות בסדנאות והתנדבות עם כלבים, או במסגרת קבועה של אימוץ כלב לבית.
הבחירה נעשית בהתאם למסגרת שנחוצה לילד על מנת להתמודד עם הבעיות הרגשיות, ומאפשרת לו להיפתח לעולם חדש ולא מוכר. חבלי הלידה הראשוניים עשויים להקשות על ההתפתחות הרגשית של חלק מהילדים, אך בהמשך הקשר שנוצר בין הכלב והילד (ולעיתים גם המטפל המוסמך או מדריך הכלבים) מתהדק ומוביל לשינוי.
ההשפעה של הכלב מורגשת בעיקר בתהליכים טיפוליים הקשורים בשיפור הדימוי והביטחון העצמי של הילד. אלו תהליכים מורכבים שיוצרים אצל הילד גם ריחוק חברתי, חרדות, פחדים וקשיים בויסות הרגשי.
במקום בה הסביבה הקרובה לא נותנת לו את המענה הנדרש, הכלב יכול למלא את החלל וליצור אצל הילד תחושת נינוחות ורוגע. הקשר שנוצר ביניהם מסייע לילד לפתח אמון ולסמוך על האחר, במיוחד כאשר הקשיים של הילד נובעים מהתמודדות עם קשיים בתא המשפחתי (סכסוך בין הורים, לידה של תינוק חדש, אלימות במשפחה ועוד).
כמו כן, הטיפול הרגשי מסייע לילד לפתח תחושות אמפתיה כלפי הסביבה, ורצון לפתח כישורים חברתיים שיסייעו לו בשיפור הביטחון העצמי והתקשורת עם הסביבה.
במקרים אחרים, הגשר לעולמו של הילד מתבטא דווקא בכך שהכלב עוזר לילד לשפר את היכולת התפקודית שלו במגוון רחב של תחומים כמו צבירת ביטחון להתמודדות עם משימות יומיומיות שעד כה נראו בלתי אפשריות והקלת בעיות של קשב וריכוז או היפראקטיביות.
תמיכה במסגרת חיצונית
כיצד יכול הילד להיחשף לטיפול במסגרת שעות הפנאי? מהי החשיבות של הקשר המשולש בין המדריך הילד והכלב? ומה קורה לאחר סיום הטיפול החיצוני?
תחום הכלבנות הטיפולית מציע שלל אופציות, ביניהן התנדבות על בסיס שבועי במרכזי כלבנות טיפולית, מפגש אישי עם מטפלים שעברו הסמכה לטיפול באמצעות בעלי חיים, טיפול במסגרת ארגונית של מוסד חינוכי לדוגמא, או טיפול על בסיס שעות הפנאי בו המדריך הטיפולי מגיע יחד עם הכלב האישי שלו אל הילד.
חשבו על המדריך הטיפולי כמגשר בין עולמו של הילד לעולמו של הכלב. הוא נמצא שם כדי להכווין ולוודא שהדינמיקה מובילה לשינוי חיובי. קחו לדוגמא ילדים שסובלים מביטחון עצמי ירוד או מהטרדות מצד חבריהם לכיתה. הכלב, בניגוד לסביבה הפוגעת, לא שופט את הילד. אם הילד יצליח לקלוט את המסרים החיוביים ואת האהבה שהוא מרעיף עליו, הוא גם ייקח את היוזמה לידיו בשלב מסוים. ובשיתוף פעולה עם המדריך, הוא יוכל לאלף את הכלב, או דרך משחק משותף לגלות את החוזקות שבו, ללמוד לייצר שיח על דברים חדשים ועוד.
הטיפול יכול להיות כמו ריצה למרחקים ארוכים, אך לא תמיד זה נחוץ. בשונה מההחלטה על אימוץ כלב לבית, טיפול חיצוני מהווה בדרך כלל שלב של מקפצת מדרגה מבחינת ההתפתחות של הילד.
לכן, גם אופי הטיפול יהיה ממוקד, במסגרתו תיבנה תכנית עבודה משותפת בהתאם לצרכים של הילד ולמקור הקשיים הרגשיים מהם הוא סובל.
ככל שהביטחון של הילד גובר, גוברת אצלו תחושת העצמאות והוא מוכן לצאת לדרך חדשה ללא תלות בכלב.
על חשיבות הניטור הוטרינרי והאילוף של הכלב
כשמדובר בכלבי עבודה המשמשים לצרכי טיפול ותרפיה בילדים, מעקב טיפולי של וטרינר הוא קריטי אפילו יותר מהרגיל.
הוטרינר אחראי למתן חיסונים ובדיקות תקופתיות קפדניות כל תקופה, בהתאם להנחיות משרד הבריאות ולנהלים של מוסד הכלבים או של המסגרת הטיפולית.
מלבד זאת, הוטרינר מהווה גורם מוסמך לקבלת החלטות בענייני הכלב, אותן מאלף הכלבים או המדריך לא יכול לקבל על דעת עצמו. כל בעיה רגשית או פיסית ממנה סובל הכלב הטיפולי צריכה לעבור לוטרינר כדי לוודא שהטיפול שהילד מקבל טיפול איכותי.
אימוץ כלב טיפולי לתא המשפחתי – מה היתרונות וכיצד לעשות את זה נכון?
היתרונות של תהליך האימוץ הם רבים. אם הילד מגלה קשיים חברתיים או רגשיים, ולאחר התייעצות עם מטפל רגשי מוסמך החלטתם יחד על הצעד – אתם כנראה בדרך לטיפול הנכון.
תהליך האימוץ אמנם מסורבל בהתחלה, והאינטנסיביות שבהכנסת בעל חיים לבית יכולה ליצור חששות בהתחלה, אך לצידן יתרונות רבים.
הילד "נאלץ" להתמודד עם אתגר חדש בחייו. להבדיל מטיפול רגשי במסגרת חיצונית או התנדבות עם הכלב על בסיס שבועי, הקשר ביניהם הרבה יותר הדוק ומלמד.
הכלב נמצא שם תמיד, הוא נגיש לילד, ואם רוצים גם אפשר לאמץ אותו כגור ולעבור איתו יחד תהליך התפתחותי של אילוף.
באשר לסוגיית הבחירה הנכונה, אם קיימים לבטים לפני האימוץ, מומלץ להתייעץ עם מטפל כלבים מוסמך או וטרינר בנושא. ישנם שיקולים רבים בבחירת הכלב הנכון, נשתדל שלא להיכנס לכולם אלא להציג את התמונה הכוללת:
- תנאי המחייה: לאיזו סביבה הכלב המאומץ נכנס? בניין קומות או בית פרטי עם חצר? סביבה רועשת או שקטה. בבחירת הכלב חשוב לשים דגש לא רק על הגזע, הגודל והאופי שלו, אלא גם על איך הסביבה שבה הוא יגדל תשפיע עליו ועל טיב היחסים בינו לבין הילד.
- גזע: כל גזע מתאפיין בתכונות שונות: נמרץ ותזזיתי, ישנוני, תוקפני פחות או יותר.
ובכל זאת, מהם הכלבים הנפוצים לטיפול ביתי?
לברדור – כלבים רגישים, קופצניים ואוהבים. מומלץ לאלו שגרים בסביבה המאפשרת טיולים ממושכים ומרחבים פתוחים.
גולדן ריטריבר – קלים לאילוף, לומדים מהר תרגילים, מסורים ונכונים לעבודה עם אנשים. נחשבים לכלבי סיוע מעולים, בעיקר בגלל האופי הנלהב שלהם והרצון לרצות ולשתף פעולה עם הבעלים שלהם.
פודל – שקט ורגוע, מתאים לסביבה עירונית. הפודל אינטליגנטי מאוד, קשוב לצרכים של הבעלים, ומספקים לילד אתגר שכלי ומנטאלי בהליך הגידול שלהם. - גודל פיסי: צריך לשקול את ההתאמה גם על בסיס נתונים פיסיים. כלב גדול מדי לא יכול לשמש כלב טיפולי עבור ילד בגילאים קטנים, ולהפך.
- גור או כלב בוגר: גם אם ההחלטה היא על אימוץ כלב צעיר, כשתהליך האילוף נעשה ביחד עם הילד, מומלץ שלא לקחת גורים צעירים מדי. עד גילאי 10 שבועות בערך, הגור עדיין קשור לאימו. אימוץ בשלב מוקדם מדי עשוי ליצור אצלו קשיים התנהגותיים או פשוט חוסר עצמאות מצידו.
בכל שאלה והתלבטות אנחנו כאן בשבילכם. צרו קשר ונשמח לעזור לכם!
טלפון : 03-7527778