אלון (ד"ר אלון שיינר) הרשה לי לפנות אליך בנימה אישית / חברית משהו...
את קאניס אספנו בחצר של SOS בהרצליה בדצמבר 1999.
להערכתנו, היה בן חצי שנה עד שנה. כלומר, אתמול כשהרדמנו אותו, היה בן 15 בקירוב.
פעמיים החזרת לו את חייו והפעם הזאת היתה לך הזכות למנוע ממנו יסורים. כך החלטנו, כי לא רצינו שיתייסר.
כשנרד נותרו פניו צעירות ויפות כמו ביום שאספנו אותו, אבל גופו בגד בו. חיי כלב, אומרים? הלוואי עלינו... מי כמוך יודע זאת.
הכלביים נחלקים לשנים: קאניס פאמיליאריס (המתורבת) וכל השאר (זאביים, צבועים)
ואומרים שגם בני אדם הם כך, נחלקים לשנים: אוהבי חיות, וכל השאר...
אתם נמנים, ללא ספק, על החלק הראשון. אינני יודע מתי נגדל את "הדור הבא", אבל לגבי הדור הראשון אני חייב להודות על הטיפול המסור, האחריות והאהבה.
אין לי אלא לאחל לך, לבני ביתך ולכל צוות המרפאה, שנה טובה.
איך אומרים "בגילנו המופלג"? בריאות ובשורות טובות.
בברכה,
אריק וכל משפחת כץ גבעתיים.
קאניס שלנו היה פאמיליאריס - ללא ספק.
אריק אריק
ומשפחת כץ מירושלים
